הכפר אמלפי הוא ללא ספק הלב הפועם של חוף אמלפי, ומקום שאסור לפספס בכל ביקור באזור. העיר העתיקה והמקסימה הזו מציעה שילוב נדיר של היסטוריה עשירה, אדריכלות מרהיבה ואווירה איטלקית אותנטית שתשאיר אתכם חסרי מילים.

הכניסה לכפר מובילה ישירות אל הרחוב הראשי — צר, ארוך ומלא חיים. הרחוב הזה הוא חגיגה לחושים: לאורכו פרוסות חנויות קטנות וצבעוניות אחת לצד השנייה, המציעות כל טוב — מוצרי לימון מקומיים כגון לימונצ’לו, ריבות ותמצית לימון, קרמיקה מצוירת בעבודת יד, בגדי קיץ, תכשיטים, ספרים ומזכרות. הטיול לאורך הרחוב הוא חוויה בפני עצמה, ואפשר לשוטט בו שעה ארוכה מבלי לשים לב כיצד הזמן חולף.

אך הכוכב הבלתי מעורער של אמלפי הוא ללא ספק הקתדרלה — קתדרלה די סנט’אנדריאה. מדובר באחד המבנים הדתיים המרשימים והעתיקים ביותר בדרום איטליה. ראשיתה של הקתדרלה במאה התשיעית לספירה, אך הבנייה המרכזית שלה כפי שאנו מכירים אותה היום החלה בשנת 987 לספירה. במאה השלוש עשרה הוספו אליה הכריפטה והאטריום, ובמאות השנים שלאחר מכן עברה הקתדרלה שורה של שיפוצים והרחבות שהוסיפו לה אלמנטים גותיים, בארוקיים וערביים-נורמנים, עד שקיבלה את חזיתה הנוכחית המפוארת במאה התשע עשרה. כך למעשה מייצגת הקתדרלה כמעט אלף ומאה שנות היסטוריה של בנין אחד מרהיב.

חזית הקתדרלה מקושטת בפסיפסים זהובים ומפוארים, ומביטה על הכיכר הראשית ממרומיה בגאון ובהדר. כדי להגיע אל פתח הקתדרלה יש לטפס במעלה גרם מדרגות ארוך ורחב הכולל 62 מדרגות — מה שעלול להיות מאתגר עבור מי שמתקשה בהליכה, אך עבור אלה שמסוגלים לכך, המאמץ משתלם בגדול. הכניסה פנימה חושפת עולם של יופי ושקט: קמרונות גבוהים, עמודי גרניט עתיקים שהובאו מהריסות רומיות, ואווירה של קדושה ועוצמה שלא תשכחו בקלות. מי שמעוניין יכול לרדת גם אל הכריפטה שמתחת למזבח, שם שמורים עצמותיו של קדוש הפטרון של העיר — אנדריאס השליח.