טיול מנמל לה ספציה לצ'ינקווה טרה

פרטי/קבוצה

טיול מנמל לה ספציה לצ'ינקווה טרה

פרטי/קבוצה

משך הטיול

5-8 שעות

סוג הטיול

טבע, כפרים

דרגת קושי

קל

שפות

אנגלית

בתי פסטל בכפר הדייגים מנרולה

טיול יומי זה מיועד לעוגנים בנמל האוניות לה ספציה ויאפשר לכם לנצל בצורה הטובה ביותר את היום החופשי שלכם בעיר. נבקר באחת מרצועות החוף היפות והמפרסמות באיטליה ובעולם ״צ׳ינקווה טרה״. היא נמצאת באזור המכונה הריביירה האיטלקית וידועה בחופים יפים, שמורות טבע וכפרי דייגים ציוריים.

להזמנת אוטובוסים ומיניבוסים  צרו קשר להצעת מחיר

הנהג ימתין עם שלט בתוך שטח הנמל בירידה מכבש האוניה. בדרך חזור הנהג יביא אתכם עד האוניה. 

הנהג מספק הדרכה קלה בשפה האנגלית. הוא אינו מדריך מוסמך ואינו בקיא בהיסטוריה של איטליה. הוא אינו מספק מידע נרחב על האתרים בסיור אלא מידע כללי בלבד. הוא יספק לכם מידע החיוני למטיילים, ויתן לכם טיפים והמלצות מה כדאי לראות ומה כדאי לעשות. הוא בקיא בזמני הנסיעה בכביש ואחראי להחזיר אותכם בזמן לאוניה. 

דרגת הקושי בטיול היא קלה אך קחו בחשבון שחלק מהכפרים הם תלולים ויש בהם הרבה מדרגות ולכן אינם מתאימים למטיילים עם קשיי הליכה. הכפרים השטוחים הם פורטו ונרה ומונטרוסו.

מפה-צינקווה--טרה
מפת האיזור שבו נטייל

מסלול הטיול מנמל לה ספציה לצ’ינקווה טרה

הכפרים בהם ניתן לבקר בטיול במסגרת הזמן העומד לרשותינו:

וידאו: המיטב של צ’ינקווה טרה (8:21 דק’)

חמשת המופלאים של הריביירה האיטלקית

צ׳ינקווה טרה היא אחת מרצועות החוף היפות והמפורסמות באיטליה ובעולם. היא נמצאת במחוז ליגוריה הצפוני באזור המכונה הריביירה האיטלקית. זהו אזור אשר גובל בריביירה הצרפתית וידוע בחופים יפים ועיירות נופש. פירוש השם צ’ינקווה טרה באיטלקית הוא “חמש האדמות” על שם חמישה כפרי דייגים ציוריים היושבים על רצועת חוף שאורכה 10 קילומטרים. הכפרים נבנו בימי הביניים באזור ההרי, מבודד וקשה להתיישבות שאפשר אליהם גישה רק דרך הים או דרך שבילי פרדות העוברים במדרונות התלולים. סביב לכפרים בנו המקומיים על ההרים טרסות חקלאיות עליהם מגדלים במשך מאות שנים כרמים של ענבים ומטעי זיתים.

טבע עוצר נשימה ותרבות כפרית איטלקית

עבור רובם של המטיילים, צ’ינקווה טרה הוא מקום אליו מגיעים למספר שעות כדי להנות מנופים ומאירוח כפרי. הם מצלמים כמה תמונות למזכרת על רקע נמל הדייגים ובתי הפסטל, יושבים במסעדה על חוף הים, עושים סיבוב ברחוב הראשי של הכפר וקונים כמה מתנות ובקבוק יין מקומי. אך צ’ינקווה טרה היא גם שמורת טבע עם שבילי הליכה נהדרים המושכת מטיילים נלהבים מכל רחבי העולם. רוב השבילים הם בעלי דרגת קושי נמוכה ובינונית ומיועדים למטייל הממוצע, אך יש גם שבילים בעלי דרגת קושי גבוהה המיועדים רק למטיילים מנוסים.

שומרים על האותנטיות

למרות התיירות הענפה ובניגוד ליישובים רבים אחרים בריביירה האיטלקית מצליחים הכפרים של צ’ינקווה טרה לשמר את האותנטיות ואת הקסם הרב שלהם. כל האזור מוגדר כשמורת טבע כדי להגן על החופים ועל שבילי ההליכה בטבע. בתי הכפר העתיקים רשומים משנת 1997 כאתר מורשת של אונסק”ו וחל איסור להרוס או לבנות בתים חדשים. הכניסה עם רכבים לתוך הכפרים אינה אפשרית ובעלי הרכבים נדרשים להחנות בחניונים שמחוץ לכפר. במרכזים המסחריים וברחובות הראשיים לא תמצאו נציגויות של רשתות מסחריות גדולות אלא רק עסקים משפחתיים קטנים העוברים מדור לדור. ולמרות שהתיירות כבר מזמן הפכה להיות מקור ההכנסה העיקרי, ענפי הפרנסה המסורתיים שהם דיג וייצור של שמן ויין ממשיכים להתקיים ומספקים גאווה רבה לתושבים המקומיים.

חוויה קולינרית

למטעמים הקולינריים המיוצרים בצ’ינקווה טרה יצא מוניטין ברחבי איטליה עוד בתקופת האימפריה הרומית והם חלק בלתי נפרד מהביקור כאן. תוכלו לטעום מהם במסעדות המשפחתיות הקטנות שמנהלים תושבי הכפרים. היינות המיוצרים בצ’ינקווה טרה הם לבנים ויבשים ויש מבחר של מותגים מקומיים. כדאי לטעום גם יין קינוחים מסורתי בשם שאקייטרה (Sciacchetrà) שמיוצר כבר מאות שנים על פי מתכון עתיק. מגישים אותו בסוף הארוחה יחד עם פיסת עוגה שאותה טובלים ביין. שמן הזית של צ’ינקווה טרה נחשב לאחד הטובים באיטליה הודות לתנאי האקלים והרכב האדמה הייחודי. גידול נוסף המאפיין את גבעות צ’ינקווה טרה הוא הבזיליקום ממנו מכינים פסטו, רוטב שמקורותיו מגיעים מכאן (מחוז ליגוריה). וכמובן תבשילי דגים משללם של הדייגים המקומיים שעד ימינו פוקדים מידי בוקר את הים בסירותיהם המסורתיות הקטנות. מחפשים המלצה לארוחה האופיינית לצ’ינקווה טרה? כמנה עיקרית נסו את האצ’וגה (Acciuga). זהו דג אנשובי שהכנתו נחשבת למומחיותם של תושבי ליגוריה. כאן אוכלים אותו טרי ולא בגרסה המשומרת והממולחת שרובכם מכירים. כתוספת הזמינו פסטה או ניוקי ברוטב פסטו ולצידם כוס של היין הלבן המקומי, וינו דה לה צ’ינקווה טרה.

צינקווה-טרה-איטליה
מכל הכפרים הנמל של ורנזה הוא הקרוב ביותר לנמל טבעי

ורנזה: היהלום שבכתר

ורנזה (Vernazza) נחשב ליהלום שבכתר של צ’ינקווה טרה ולאחד הכפרים היפים באיטליה. הטבע כאן הוא מהיפים שתמצאו ובתי הפסטל הצבעוניים משתלבים במדרונות בהרמוניה מושלמת כדי ליצור תמונת נוף בלתי נשכחת. מעל לאלף שנים קיימת כאן ההתיישבות אך התחושה היא שבורנזה מחוגי הזמן נעים הרבה יותר לאט.

מכל הכפרים, הנמל של ורנזה הוא הקרוב ביותר לנמל טבעי. זאת הסיבה שלאורך ההיסטוריה סבלו מאד תושביו מפשיטות של פיראטים שהיו מגיעים מאיזור תורכיה. על קו החוף תוכלו לראות את שרידי מבצר דוריה (Doria Castle) ומגדל התצפית המכונה Belforte (באיטלקית: פעמון חזק). הם נבנו בשנת 1500 כדי להגן על הכפר מאימת הפיראטים. המגדל היה מאוייש בתצפיתן ובכל עת שספינת פיראטים הייתה נראית באופק היה התצפיתן מיד פוצח בזעקות רמות וכל התושבים היו בורחים להרים. בימינו כבר אין פיראטים אך מגדל התצפית לא נותר יתום ומשמש את התיירים הרבים שמבקרים כאן. בעבור סכום סמלי ניתן לטפס עד למעלה ולהשקיף על הנוף. תושבי הכפר זוכרים היטב עד ימינו את אימת הפיראטים שהפכה כאן למסורת. פעם בשנה בחודשי הקיץ חוגגים את פסטיבל הפיראטים שנקרא Festa dei Pirati ובו מתחפשים לפיראטים וכמובן שותים הרבה יין.

צינקווה-טרה-איטליה
סירות דייגים בנמל של ורנזה

גם בימינו הנמל של ורנזה פעיל מאד ומשמש דייגים מקומיים וגם את המעבורת המובילה מידי שעה תיירים אל הכפר. ממש מעל לנמל נמצאת הפיאצה, הכיכר המרכזית של הכפר. בכל ימות השנה היא מלאה בשולחנות ובשימשיות של המסעדות הסמוכות. רק בימים שהים מאד סוער מפנים את כל השולחנות מהכיכר ומעלים את סירות הדייגים כדי שלא ינזקו בסערה.

מהפיאצה יוצא הרחוב הראשי של הכפר שנקרא Via Roma ומוביל עד לתחנת הרכבת. לאורכו תמצאו מבחר של חנויות, מסעדות וחדרי אירוח בסגנון כפרי שנקראים כאן קאמרה (Camere). מהרחוב יוצאות סמטאות קטנות הנקראות באיטלקית קרוג’י (Caruggi) המובילות במעלה הגבעות אל בתי התושבים. שווה לעשות סיבוב קצר בסימטאות למרות המדרגות שצריך לטפס. ככל שתעלו גבוה יותר כך הנוף יפה יותר.

מליבורנו איטליה לצ'ינקווה טרה
נמל הדייגים הקטנטן של ריומאג’ורה

ריומאג’ורה

ריומאג’ורה (Riomaggiore) הוא הכפר הדרומי מבין החמישה והגדול ביותר אחרי מונטרוסו. הוא מחולק לשני חלקים – עליון ותחתון, וביניהם מפרידה תחנת הרכבת ומנהרה להולכי רגל.

החלק התחתון שקרוב לקו המים הוא כפר הדייגים שמכונה Borgo dei Pescatori. זהו החלק היפה של ריומאגורה והמקום המושלם כדי לצלם תמונה למזכרת. הנמל הקטנטן משרת עד ימינו את הדייגים המקומיים ועל הרמפה המובילה אל המים מאוכסנות סירותיהם המסורתיות שנקראות באיטלקית גוזי (Gozzi). מעל לנמל עומדים בשורה בתי פסטל עתיקים בני כ-400 שנה, באמת מראה יפה. הסלעים שליד הנמל הם הדבר הכי קרוב לחוף רחצה שיש כאן, ובימים שימשיים תראו תיירים רבים יושבים עליהם בבגדי ים ומשתזפים.

למרות שנמל הדייגים הקטנטן הזה אינו נראה מזמין לסירות, גם תושבי ריומאג’ורה סבלו בדומה ליישובים האחרים על קו החוף מאימת הפיראטים. בראש אחת הגבעות בולטים בקו הרקיע של הכפר שרידיו של הקסטלו, מצודה שנבנתה במאה ה-13 להגנה על היישוב. תוכלו לזהות אותה על פי השעון הגדול שמותקן כיום על הצריח. לא הרבה ידוע על מצודה זאת ומשערים שכאן היו התושבים מתבצרים בעת תקיפה. בימינו, טיפוס עד המצודה לתצפית היא אחת הפעילויות הפופולאריות בקרב מטיילים.

החלק העליון של ריומאג’ורה הנמצא במעלה הגבעה. הוא גדול יותר מהחלק התחתון ומכונה כפר החקלאים (Borgo dei Contadini). סביבו על הגבעות נבנו טרסות חקלאיות עליהם מגדלים כרמים של ענבים, ויש כאן כמה וכמה יצרנים ידועים של יין. כאן גם נמצא הרחוב הראשי של הכפר Via Colombo המוביל מתחנת הרכבת ועד קצהו של הכפר. לאורכו יש מבחר של חנויות, בתי קפה ומסעדות. כדאי לקחת בחשבון שזהו רחוב תלול והליכה בו עשויה להיות מאתגרת ולא ממש מהנה עבור חלק מהמטיילים.

דרך האהבה הוא שביל באורך 1 ק”מ
ויה אמורה: דרך האהבה

אחת האטרקציות שמציעה צ’ינקווה טרה למבקרים היא רשת של שבילי הליכה בטבע שמקשרים בין חמשת הכפרים. השביל המפורסם “דרך האהבה” (Via dell Amore) המוביל בין ריומאג’ורה לכפר הסמוך מנרולה סגור למבקרים נכון לכתיבת שורות אלו. שווה להתעדכן האם השביל נפתח מחדש. הוא קצר יותר ובעל דרגת קושי נמוכה יותר מכל השבילים האחרים בשמורה. זהו השביל היחיד שניתן לשלב בטיול זה. אורכו כ-1 ק”מ והוא מתאים לכל המשפחה. זמן ההליכה הממוצע עומד על כ-20 דקות. את השם דרך האהבה קיבל משום שבעבר היה משמש זוגות אוהבים משני הכפרים כדי להפגש.

צינקווה-טרה-איטליה
נקודת הצילום הכי פופולארית במנרולה

מנרולה: קטן וקסום

מנרולה (Manarola) הוא הכפר השני הכי קטן בצ’ינקווה טרה אחרי קורנליה ומתגוררים בו בסך הכל כ-300 תושבים. קשה שלא להתאהב במקום הקסום הזה שנראה כמו תפאורה לצילומי סרט על אבירים ופיות. הוא נמצא בתחרות צמודה עם ורנזה על תואר הכפר היפה ביותר בצ’ינקווה טרה, נשאיר לכם להחליט למי משניהם מגיע הכבוד.

מהטיילת מתגלה הכפר במלוא הדרו. בתי הפסטל הצבעוניים משובצים לאורכו של המצוק, ואל המים מוביל שביל אבנים דרכו מעלים את סירות הדייגים הקטנות בימים שהים סוער. כיום השביל משמש גם מטיילים היורדים לשחות. המים כאן עמוקים מאד ואם אתם מבקרים במנרולה ישנם סיכויים טובים שתראו כמה מטיילים אמיצים קופצים לים מהצוקים הגבוהים, הספורט הלאומי המקומי.

מנרולה הוא אולי המפורסם מבין החמישה בייצור של היין המסורתי שאקייטרה (Sciacchetrà). זהו ליקר אדמדם ומתוק המיוצר אך ורק בצ’ינקווה טרה מזה מאות שנים. הוא מוגש כקינוח בסוף הארוחה וכל איטלקי ידע לספר לכם עליו. אם תהיתם איך מבטאים את השם אז זה כך: shah-kay-TRAH.

הכנת שאקייטרה היא מסורת עתיקה העוברת מדור לדור. לאחר הבציר תולים המקומיים את הענבים לייבוש למשך חודש עד חודשיים כדי שימשיכו להבשיל ויהפכו למתוקים יותר. בתום תקופת הייבוש דורכים את הענבים בגת ומעבירים ליישון בחביות עץ. בקבוק של שאקייטרה מאיכות טובה יעלה לכם כאן בסביבות 50 יורו.

מליבורנו-לצינקווה-טרה
קורנליה הוא הכפר היחיד שאינו בעל נגישות לקו החוף

קורנליה: כפר היין שבראש ההר

קורנליה (Corniglia) הוא הכפר היחיד בצ’ינקווה טרה שאין לו נמל או נגישות לקו המים. הוא יושב על מצוק בגובה 100 מטרים מעל לפני הים והוא הרבה פחות מתוייר מהכפרים האחרים. ליין המיוצר כאן יצא מוניטין ברחבי איטליה עוד בתקופת האימפריה הרומית, ועל פי אגדה מקומית נקרא הכפר על שמה של קורנליה, אימו של יצרן יין רומי חשוב שהקים כאן את היישוב. כיום ייצור היין בקורנליה הוא בנפח נמוך יותר מהכפרים האחרים, אך עד ימינו משפחות רבות שומרות על המסורת ומייצרות קצת יין במרתף הבית. ברי המזל מביניכם שיצליחו לקבל הזמנה מאחד המקומיים יזכו לטעום מהיין שהיה חביב במיוחד על הקיסרים הרומיים.

קורנליה הוא הקטן ביותר מבין החמישה. מתגוררים בו בסך הכל 150 תושבים ותמצאו בו מספר מצומצם של מסעדות ובתי הקפה. ביקור כאן מתאים בעיקר למטיילים שמחפשים מקום שקט ומבודד עם הרבה טבע ומעט אנשים. מחוץ לכפר תוכלו לטייל רגלית בשבילים העוברים בין הכרמים, מה שנקרא בעגת המטיילים “הליכת כרמים” (Vineyard Walk). פעילות זאת מומלצת במיוחד לפני או במהלך הבציר.

מליבורנו-לצינקווה-טרה
מונטרוסו הוא הכפר היחידי בעל רצועת חוף של חול לבן

מונטרוסו: הכפר שהתמסחר

מונטרוסו (Monterosso) הוא הכפר היחיד מבין החמישה בעל רצועת חוף ארוכה של חול לבן. בשל כך איבד מן האותנטיות שלו והפך לאתר נופש בסגנון הריביירה. הוא גדול יותר ומתוייר יותר מהכפרים האחרים ויש בו היצע רחב יותר של בתי מלון, חנויות ומסעדות. בקיץ הומים החופים במתרחצים ובמיטות שיזוף ואת התרבות הכפרית החליפה תרבות של שופינג וסצנת לילה של ברים ומועדונים. אם אתם רוצים לשלב בטיול סיבוב קניות או שבא לכם לזרוק מגבת על החול ולשכב בשמש החמימה של הריביירה האיטלקית, מונטרוסו אל מארה הוא המקום בשבילכם. סיבה נוספת לשקול ביקור במונטרוסו היא העובדה שבניגוד לכפרים האחרים, השטח כאן הוא ברובו מישורי ואין כמעט עליות ומורדות או מדרגות שצריך לטפס. ההתניידות היא יחסית קלה ומתאימה מאד לאנשים מבוגרים או משפחות שמטיילות עם ילדים.

נמל הדייגים והחומה העתיקה המקיפה את פורטו ונרה

פורטו ונרה: האדמה השישית

בטיול ניתן לשלב ביקור בכפר הדייגים העתיק פורטו ונרה (Porto Venere). רשמית הוא אינו חלק מצ’ינקווה טרה אך בשל הדמיון והקרבה זכה לכינוי “האדמה השישית”. הוא נמצא דרומית לצ’ינקווה טרה במרחק של כ-30 דקות נסיעה ברכב מריומאג’ורה, ובהחלט שווה לעשות את הדרך עד כאן.

פורטו ונרה אמנם פחות מפורסם ומתוייר מהכפרים של צ’ינקווה טרה, אך אל תתנו למספרים להטעות אתכם. רבים אומרים שדווקא פורטו ונרה הוא היפה והמעניין מבין כל הכפרים ופשוט סובל מיחסי ציבור פחות טובים. כתיירים המבקרים באיזור שווה לנצל את העובדה שהכפר טרם עלה על מפת תיירות ההמונים, ובמיוחד בשיאה של העונה בחודשי הקיץ שהכפרים של צ’ינקווה טרה סובלים מדוחק וצפיפות.

בדומה לכפרים האחרים שעל קו החוף גם תושבי פורטו ונרה סבלו מפשיטות הפיראטים שהיו בוזזים רכוש וחוטפים אנשים. כדי להגן על התושבים הוקמה במאה ה-12 מערכת הגנה שעומדת עד ימינו וכוללת חומה גבוהה המקיפה את הישוב ומצודה צבאית בראש הגבעה.

על קו המים לאורך נמל הדייגים עומדת שורה ארוכה של בתי פסטל צבעוניים שנקראת La Palazzata. הבתים בנויים בצפיפות כמו חומה ובעבר שימשו כחלק ממערך ההגנה על הכפר. היום זהו הרחוב הכי תוסס בפורטו ונרה ומומלץ לשבת באחת הטרסות ולאכול ארוחת דגים או לשתות כוס של היין המקומי. מהטרסה אפשר להשקיף לעבר הסירות המשייטות במי התעלה וגם על אי די גדול בשם פלמריה (Palmaria) שנמצא בסך הכל 1 ק”מ מהחוף.

צינקווה-טרה-איטליה
כנסית סן פייטרו בפורטו ונרה עומדת על צוק מבודד

כמה מאות מטרים מנמל הדייגים, בהמשכו של קו החוף, נמצאת כנסית סן פייטרו. היא עומדת בשפיץ של המפרץ על צוק מבודד ואל תחמיצו את ההליכה לכאן. זוהי כנסיה גותית עתיקה ובנויה בסגנון מאד מינימליסטי גם כלפי חוץ וגם מבפנים. במבט ראשון היא נראית כמו טירה מבוצרת. ליד הכנסיה יש נקודת תצפית וגם מדרגות אבן המובילות מראש הצוק ועד למטה, לעבר חוף סלעי עם ים בצבע טורקיז. המקומיים באים לחוף הזה כדי לשחות ולהשתזף. זוגות צעירים מגיעים לחוף בשעות אחר הצהריים כדי לצפות בשקיעה.

לאחר הביקור בכנסית סן פייטרו הגיעה השעה לבקר במרכז ההיסטורי של פורטו ונרה. הוא נמצא בין החומות ונבנה במאה ה-12. ליד מגדל הצריח הגבוה נמצא שער הכניסה לכפר שנקרא Porta del Borgo. בעבר היו נועלים את השער מדי ערב כדי להגן על התושבים. כאן מתחיל הרחוב הראשי של פורטו ונרה שנקרא Via Capellini. זהו רחוב הקניות ובו תמצאו חנויות מזכרות, גלריות ומסעדות.

לחובבי ההיסטוריה ביניכם שאינם נרתעים מכמה מדרגות, ניתן לטפס עד למצודה שבראש הגבעה ולסייר בפנים. בדומה ליישובים אחרים באיזור, גם היא נקראת מצודת דוריה (Castello Doria) על שם משפחת האצולה מגנואה שמימנה את הבנייה. מצודה זאת היא דוגמא יפה לארכיטקטורה צבאית של הרפובליקה של גנואה מימי הביניים, אם כי לא נשתמרה באופן מלא. מי שיעשה את כל הדרך עד למעלה יוכל להנות מנקודת התצפית הכי יפה בכפר. דמי הכניסה למצודה הם 5 יורו ליחיד.

וידאו: פורטו ונרה – האדמה השישית (3:58 דק’)

וידאו: הכפר ורנזה (1:47 דק’)

הצעות נוספות מנמלי האוניות
שאלות על המסלול?

אל תהססו ליצור איתנו קשר! לשירותכם עומד צוות מיומן ומסור שישמח לסייע לכם בכל נושא.