טיול מבארי למאטרה ואלברובלו
- יציאה מנמל אוניות הקרוז או מהמלון במרכז העיר
- להצעות מחיר נא מלאו הטופס
פרטי/קבוצה
פרטי/קבוצה
פרטי/קבוצה
8 שעות
אתרים היסטוריים
קל
אנגלית
טיול יומי זה מיועד לנוסעי אוניות הקרוז העוגנים ליום אחד בנמל בארי ויאפשר לכם לנצל את היום החופשי שלכם בעיר בצורה הטובה ביותר. בארי היא עיר נמל חשובה באיטליה השוכנת לחוף הים האדריאטי והמרכז הכלכלי השני בגודלו בדרום אחרי נאפולי. בעיר מתגוררים כ-320 אלף תושבים ובאזור המטרופולין מתגוררים מעל למיליון תושבים.
המסלול מתאים גם למטיילים המבקרים בבארי שלא במסגרת שיט בקרוז ורוצים להקדיש יום אחד כדי לצאת ולטייל מחוץ לעיר.
להזמנת אוטובוסים ומיניבוסים צרו קשר להצעת מחיר
הנהג ימתין עם שלט בתוך שטח הנמל בירידה מכבש האוניה. בדרך חזור הנהג יביא אתכם עד האוניה.
הנהג מספק הדרכה קלה בשפה האנגלית. הוא אינו מדריך מוסמך ואינו בקיא בהיסטוריה של איטליה. הוא אינו מספק מידע נרחב על האתרים בסיור אלא מידע כללי בלבד. הוא יספק לכם מידע החיוני למטיילים, ויתן לכם טיפים והמלצות מה כדאי לראות ומה כדאי לעשות. הוא בקיא בזמני הנסיעה בכביש ואחראי להחזיר אותכם בזמן לאוניה.
מסלול הטיול זה כולל נסיעה של כ-200 ק”מ האורכת כשלוש שעות (ראה מפת מסלול).
בארי היא בירת מחוז פוליה (Puglia). זהו מחוז צר וארוך בדרום איטליה בעקב של המגף ובו מתגוררים 4 מליון תושבים. רצועות החוף האין סופיות הופכות את פוליה לאתר תיירות פופולארי בקרב איטלקים ובשנים האחרונות גם לתיירות בין לאומית. הכלכלה של פוליה מבוססת בעיקר על חקלאות. הגידול המזוהה ביותר עם המחוז הם עצי הזית. מעל ל-50 מליון עצים גדלים כאן ומספקים 40% מסך השמן המיוצר באיטליה. גידולים נוספים המאפיינים את המחוז הם חיטת הדורום ממנה מכינים פסטה וגפנים לתעשיית היין.
בפינה נידחת בדרומה של איטליה, במרחק של 70 ק”מ מבארי, נמצאת אחת הערים המיוחדות והמעניינות שבהם תוכלו לבקר – מאטרה. זהו מחוז הררי וירוק בשם בזיליקטה (Basilicata) הגובל בפוליה ממערב. למרות ההתעניינות הגוברת לה זוכה מאטרה ב-30 השנים האחרונות, היא רחוקה מרחק רב ממוקדי תיירות ההמונים. זהו אחד האזורים הפחות מתויירים באיטליה, כדאי לנצל זאת כל עוד אפשר.
למאטרה יש היסטוריה יוצאת דופן, מה שהופך את הביקור בה למרתק. לפני מליוני שנים זרם במקום שבו עומדת העיר נהר גדול, אשר גרם לשחיקה של מצוקי הגיר ויצר בהם מערות רבות. מערות אלו משמשות למגורי אדם ככל הנראה כבר מאות אלפי שנים עוד מתקופת האבן. על פי הממצאים שיש כיום, מעריכים ארכיולוגים שהתיישבות קהילתית רציפה מתקיימת במאטרה למעלה מ-10 אלפים שנים.
בטיול אנו נבקר בחלק העתיק של מאטרה הנקרא Sassi di Matera (בתרגום מאיטלקית: האבנים של מאטרה). כאן המקומיים השתמשו במערכת המערות העתיקה כדי לבנות עיר שלמה עם למעלה מ-1,500 יחידות דיור. בתוך המערות הם חצבו בסלע כדי להרחיב אותם לדירות מגורים גדולות. כלפי חוץ הם חצבו בסלע כדי להקנות למערה מראה של בית. ובעיר המערות המדהימה הזאת התגוררו כ-16 אלף תושבים עד לפני פחות ממאה שנים.
עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה מאטרה מקור לבושה עבור איטליה. מקום של מלריה, עוני ושיעורי תמותה גבוהים של ילודים. מקום שבו אנשים חיו במערות יחד עם הצאן והבקר שלהם וללא חשמל, מים זורמים או מערכת ביוב.
בשנות ה-50, בשל תנאי התברואה הקשים פינתה ממשלת איטליה את כל התושבים מהמערות לפרוייקטים חדשים שנבנו בשולי העיר. עד לתחילת שנות ה-90 עמדו המערות שוממות, אך הכרזתה של מאטרה כאתר מורשת של אונסק”ו החזירה את החיים לעיר הרפאים והביאה גל גדול של מבקרים. מאטרה היא דוגמא נהדרת כיצד יכולה תיירות להפיח את השממה. ממקום שכוח אל שאף אחד לא שמע עליו הפכה לאתר תיירות אופנתי. כיום חלק גדול מהמערות משמשות כגלריות אומנות, מסעדות, מלונות בוטיק ודירות Airbnb המושכות גם תיירים עשירים וידוענים. אך למרות עבודות הפיתוח, כלפי חוץ המקום נותר ללא שום שינוי.
הדרך הטובה ביותר לטייל בעיר העתיקה של מאטרה היא ברגל. לשוטט בתוך מבוך של סמטאות צרות, מערות עתיקות, פיאצות יפות וחצרות בתים המקושטות בצמחי נוי. לרגע תחושו שנסעתם לאחור בזמן והגעתם לתקופה אחרת בהיסטוריה. סרטי קולנוע רבים צולמו על רקע בתי המערה ביניהם הפסיון של ישו של מל גיבסון, בן-חור בה שימשה כתפאורה לירושלים, המשיח הצעיר והרשימה ארוכה ומכובדת.
העיר העתיקה מחולקת לשני רבעים:
מומלץ לשלב בטיול ביקור באחד ממוזיאוני בתי המערה של מאטרה. אלו הם מוזיאונים קטנים, והביקור בהם אינו אורך זמן רב. המוזיאונים מדמים בית מגורים טיפוסי למאטרה בין תחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. המוזיאון מציג פריטים מקוריים לצד פריטים משוחזרים של ריהוט, כלי בית וכלי עבודה, מהם ניתן ללמוד הרבה עובדות מעניינות על החיים בסאסי. האפקט כאן הוא חזק מאוד, וממחיש את הקשיים הרבים איתם התמודדו המקומיים באותם הזמנים.
המוזיאון המפורסם ביותר הוא בית המערה ההיסטורי (באיטלקית: Storica Casa Grotta). בחדרי התצוגה יש קריינות דרך רמקולים באנגלית ואיטלקית לסירוגין.
כתובת: Vico Solitario, 11
דמי כניסה: €3 ליחיד
מוזיאון נוסף הוא מערת היו היה פעם (באיטלקית: Cere Una Volta) של האמן האיטלקי Eustachio Rizzi המציג לצד פרטי הריהוט פסלים דמויי אדם.
כתובת: Via Fiorentini 251
הצעה נוספת למבקרים הוא סיור מודרך באנגלית שאורך 25 דקות במקווה המים התת קרקעי של מאטרה (Palombaro Lungo). הוא נמצא עמוק באדמה ממש מתחת לכיכר הראשית פיאצה ונטו (Piazza Vittorio Veneto). המקומיים מכנים את היצירה ההנדסית העתיקה הזאת “קתדרלת המים”. במשך תקופה ארוכה בהיסטוריה שימש המקווה כמקור המים הראשי של העיר והיה בעל תכולה של עד 5 מליון ליטר.
את הכניסה למקווה תמצאו בפיאצה ונטו. לא ניתן להכנס באופן פרטי אלא רק בקבוצה ובלווית מדריך. הסיור יוצא פעם בשעה וניתן להרשם בכניסה. בעונת התיירות מומלץ להזמין מקום מראש כי מספר המקומות בכל קבוצה מוגבל.
כתובת: Piazza Vittorio Veneto 34
דמי כניסה: €3 ליחיד
אם יש לכם זמן, המסעדות של סאסי די מאטרה הן בחירה מצויינת לארוחת הצהרים שלכם, שהרי לא בכל יום נופלת בחיקכם ההזדמנות לאכול במערה. כאן תוכלו לטעום כמה מהמאכלים המסורתיים של מאטרה. זהו מטבח איכרים פשוט המציע מנות טעימות המשלבות את התוצרת החקלאית של האזור.
אז באיטליה כמו שאתם יודעים אוכלים פסטה, וכאן בדרום איטליה זוהי פסטה הורצ’טה (Orecchiette) שלה צורה של אוזניים קטנות. מנה אופיינית למאטרה תשלב בפסטה ירקות טריים שמגדלים באזור כמו ברוקולי, צ’ילי או פטריות. מנות אחרות שמאפיינות את המטבח המקומי הם מרק שעועית עשיר בטעמו שנקרא קרפיאטה (Crapiata) ונקניק סלמי (Maiale Nero) שמכינים מבשר חזיר המתובל בשומר.
אם אתם קצרים בזמן ומעדיפים לחטוף משהו קטן על הדרך נסו סנדביץ’ העשוי מהלחם של מאטרה (Pane di Matera), שהוא אחד הלחמים הכי מפורסמים באיטליה ובעל תו איכות PGI מטעם האיחוד האירופי. טעמו ומראהו הייחודי הם תולדה של תנאי החיים שהיו בסאסי. מכיוון שבתוך המערות לא היו לתושבים תנורי אפיה, היו אופים את הלחמים בתנורים ציבוריים. כדי לנצל בצורה המקסימלית את השטח בתוך התנור, היו מכינים כיכרות גדולים מאד (כ 2-3 קילו לכל כיכר), ומקפלים את הבצק בדרך ייחודית שגרמה לו לטפוח כלפי מעלה במקום לרוחב.
התוצאה הייתה לחמים עצומים המכונים לעיתים בהלצה “מפלצות” או “קרוקודילים”, והם בעלי קרום עבה וקשה המזכיר את תוואי השטח הסלעי של מאטרה. הודות לקרום העבה נשמרת הלחות הפנימית והטריות של הלחם לפרק זמן של שבוע ואפילו יותר. מבפנים, צבעו של הלחם צהוב כגרעין חיטת הדורום ממנה עשוי. זהו זן חיטה המשמש לייצור פסטה, ופחות פופולארי בעולם לאפיית לחם.
לאחר הביקור במאטרה ובמחוז בזיליקטה אנו נשוב למחוז פוליה, הידוע גם בשם הכינוי “ארץ הטרולי”. הטרולי (Trulli) הם מבנים משונים בעלי גג בצורת קונוס כמותם תוכלו למצוא אך ורק בפוליה, באזור קטן הנקרא עמק איטריה (Itria Valley). הריכוז הגדול ביותר שלהם נמצא בעיירה אלברובלו, בזכותם הפכה לאתר מורשת של אונסק”ו וליעד תיירותי מבוקש. כ-1600 בתי טרולי עומדים בצפיפות בשני הרבעים Monti ו-Aia Piccola. העתיקים שבהם הם מהמאה ה-14.
הטרולי עשויים מלבנים שנחצבו וסותתו מאבן גיר הנמצאת בשפע באזור זה. את הלבנים מניחים בשורות בטכניקה עתיקה הנקראת בניה יבשה, ללא שימוש במלט. את המרווחים שבין הלבנים סותמים במקום עם מלט באבנים קטנות, אשר מעניקות איטום ומקנות למבנה יציבות. גם גגות הקונוס עשויים מלבנים ועליהם מצויירים סמלים גדולים. אלו הם סמלים עתיקים מהמיתולוגיה והדת, אשר על פי האמונה המקומית מסייעים בגירוש רוחות רעות ומביאים מזל לדיירי הבית.
מדוע בעצם אפשר למצוא בתים משונים אלו דווקא במחוז פוליה, ולא בשום מקום אחר באיטליה? הסיבה באופן לא מפתיע היא כסף ומיסים. במאה ה-14 הייתה אלברובלו בשליטת הפטרון משפחת Acquaviva. הללו, כדי לחמוק מתשלום מיסים למלך של נאפולי ששלט באזור הדרום, הנחו את האיכרים להקים מבנים ללא שימוש במלט, כדי שניתן יהיה לפרקם ולהרכיבם מחדש במקרה ויש ביקורת. כך נולדו להם הטרולי, מבנים שבמקור תוכננו לשמש כמבנים ארעיים, אך באופן מעורר התפעלות עומדים עד ימינו.
מי שמאד לא היו מרוצים מהסידור הזה הם האיכרים המסכנים, שנאלצו לפרק ולהרכיב את בתיהם בכל פעם שביקורת הייתה נראית באופק. מענותיהם הגיעו בסופו של דבר אל המלך, ובסוף המאה ה-16 קבלה אלברובלו מעמד מיוחד הפוטר אותה מתשלום מיסי בינוי. ואכן, לאחר שניתן הפטור המיוחל נפסקה בנייתם של הטרולי. למרבה המזל הם שרדו עד לימינו, ומספקים הזדמנות ללמוד על ההיסטוריה של המקום.
אלברובלו היא עיירה קטנה ולא צריך מפה כדי להתמצא כאן. מהרגע שתגיעו ללב העיירה די ברור איפה מתרחש כל ההפנינג. אי אפשר לפספס את רובע מונטי (Rione Monti), הרובע הגדול והמרכזי ובו מקבץ נאה של 1,100 בתי טרולי. זהו איזור יפה ותיירותי הנראה כאילו לקוח מספרי האגדות. רוב בתי הטרולי כאן שופצו ומשמשים כחנויות, בתי קפה, מסעדות ודירות אירוח.
התוכנית הכי טובה היא להגיע לכאן ללא תוכנית. פשוט להסתובב בסמטאות ולחפש פינה יפה כדי לצלם תמונה למזכרת. נצלו את הביקור כדי לשבת באחד מבית הקפה האופנתיים, וגם כדי לקנות כמה מזכרות יפות למשפחה ולחברים. זיכרו, רוב תושבי עיירה זאת מתקיימים מתיירות וחשוב לקנות כמה מתנות כדי לתמוך בסוחרים ובעלי המלאכה המקומיים. אם אתם מרגישים שרובע מונטי יותר מדי ממוסחר עבורכם, שימו פעמיכם לעבר הרובע הקטן Aia Piccola. יש בו מקבץ של כ-600 בתי טרולי והוא הרבה פחות תיירותי. בחלק גדול מהטרולי עדין מתגוררים תושבים מקומיים, בעיקר אנשים מבוגרים הזוכרים היטב כיצד נראו רחובות העיירה לפני שהתגלו על ידי התיירים.
וידאו: עיר המערות סאסי די מאטרה (1:26 דק’)
וידאו: הטרולי של אלברובלו (1:40 דק’)