טיול מקוטור לדרך הנחש
- יציאה מנמל האוניות קוטור
- להצעת מחיר נא למלא את הטופס
פרטי/קבוצה
טיול מקוטור לדרך הנחש
- יציאה מנמל אוניות הקרוז קוטור
- להצעת מחיר נא למלא את הטופס
פרטי/קבוצה
משך הטיול
8 שעות
סוג הטיול
טבע, נופים
דרגת קושי
קל
שפות
אנגלית
- סקירה כללית
- בסיור זה אין עיירות חוף, אין סירות דייגים או יאכטות מפוארות העוגנות במרינה. אין שחפים, אין חופים עם חול זהוב או מים תכולים. בסיור זה יש הרים ויערות ירוקים. יש כפרים עתיקים עם בתי אבן. יש אוויר צלול ונוף פסטורלי. יש שקט ושלווה.
- ניסע על אחד הכבישים הכי מפורסמים של מונטנגרו “דרך הנחש”. הכביש מתחיל בעיר הנמל קוטור ומסתיים בצטינייה, עיר הבירה ההיסטורית של מונטנגרו. בדרך נבקר בפארק הלאומי לובצ’ן ועוד כמה הפתעות.
עגינה בנמל אוניות הקרוז קוטור
מסלול זה מיועד למטיילים העוגנים בנמל אוניות הקרוז של קוטור ומעוניינים במסלול יום מלא המתאים לשעות העגינה של האוניה.
- קבוצה מעל 8 משתתפים
להזמנת אוטובוסים ומיניבוסים צרו קשר להצעת מחיר
- מה כלול במחיר
- הסעה ברכב חדש ומפואר
- הדרכה קלה באנגלית
- איסוף והחזרה עד האוניה
- דמי כניסה לפארק הלאומי לובצ'ן
- טעימות בכפר נייגושי
- נקודת המפגש בנמל האוניות
הנהג ימתין עם שלט מחוץ לשער הנמל הראשי, מרחק הליכה קצר מהאוניה.
- הדרכה בטיול
הנהג מספק הדרכה קלה בשפה האנגלית. הוא אינו מדריך מוסמך ואינו מומחה בהיסטוריה של מונטנגרו. הוא אינו מספק מידע נרחב על האתרים בסיור אלא מידע כללי בלבד. הוא יספק לכם מידע החיוני למטיילים, ויתן לכם טיפים והמלצות מה כדאי לראות ומה כדאי לעשות. הוא בקיא בזמני הנסיעה בכביש ואחראי להחזיר אותכם בזמן לאוניה.
כביש הנחש
כביש הנחש או דרך הנחש (Serpentine Road) הוא אחד ממסלולי הנסיעה הדרמטיים והבלתי נשכחים ביותר של מונטנגרו. כביש היסטורי זה חצוב בהרים התלולים מעל מפרץ קוטור, ומתפתל דרך סדרה של 25 עיקולים חדים. הכביש מטפס במעלה ההרים מהחוף לכיוון בירת המלוכה העתיקה צטינייה, כאשר עם כל פנייה הנופים הופכים למרהיבים יותר – מים כחולים עמוקים למטה, כפרי אבן הנאחזים במדרונות ופסגות מחוספסות מתנשאות מסביב. יותר מסתם מסלול, דרך הנחש היא מסע דרך יופיה הפראי ועברה העשיר של מונטנגרו, המציע שילוב מרגש של הרפתקאות, היסטוריה ונוף עוצר נשימה.
הקטע הכי מפורסם של הכביש הוא בין קוטור לבין הכפר נייגושי וכולל 16 עיקולים חדים ותלולים.
כביש הנחש: רקע היסטורי
כביש הנחש נבנה בשנת 1884 בתקופה האוסטרו-הונגרית כדי לחבר את עיר החוף קוטור עם עיר הבירה צטינייה. הכביש חצוב במדרונות התלולים של הר לובצ’ן, וכולל 25 עיקולים דרמטיים שנועדו להתגבר על עלייה מהירה מגובה פני הים. באותה תקופה, הכביש היה הישג הנדסי משמעותי והפך לנתיב חיוני לסחר, תנועה צבאית ומנהל בין החוף לפנים הארץ.
האם הנהיגה בכביש הנחש מסוכנת?
כפי שניתן לראות בקטע הוידאו המצורף, לאורך הקטעים התלולים ישנו מעקה בטון המגן מפני התדרדרות לתהום.
- מפה ומסלול הטיול
- מנמל האוניות קוטור לכפר נייגושי: זמן הנסיעה 45 דקות
- מהכפר נייגושי לפסגת הר לובצ’ן: זמן הנסיעה 20 דקות
- מהר לובצ’ן לצטינייה – זמן הנסיעה 30 דקות
- מצטינייה חזרה לקוטור – זמן הנסיעה שעה ורבע
Njegusi by Adam Jones via Wikimedia Commons , licensed under CC BY-SA 2.0
נייגושי (NJEGUSI)
נייגושי (כפי שמבטאים במונטנגרית: Nyeh-goo-shee) הוא כפר ציורי הממוקם על מורדות הר לובצ’ן. זוהי פינת חמד שבה מסורת מונטנגרית אותנטית עדיין חיה בכל בית אבן, בכל מתכון, בכל דור. קטע הכביש מקוטור לנייגושי הוא מסלול נסיעה בלתי נשכח, עם 16 סיבובים ונופים מרהיבים של הים האדריאטי הרחק למטה.
מלבד הנופים הנהדרים, הכפר מפורסם בשני דברים חשובים:
- מטעמים קולינריים – גבינות ונקניקים מהמשובחים של מונטנגרו.
- מקום הולדתה של שושלת פטרוביץ’ ששלטה במונטנגרו במשך למעלה ממאתיים שנה, כולל השליט והמשורר המפורסם פטר השני פטרוביץ’-נייגוש, עליו יורחב בהמשך.
מהכפר ניתן להתרשם בסרטון המצורף.
טעימות בנייגושי
לאחר ששאפתם את אוויר ההרים הצלול והתרשמתם מהכפר, הגיע הזמן לבקר בקונובה (Konoba), מסעדה כפרית מסורתית האופיינית למונטנגרו. הקונובה היא בית אבן כפרי ובפנים ריהוט עץ בסיסי ולרוב בניהול משפחתי.
מי שרוצה מוזמן לטעום וגם לרכוש את המטעמים הקולינריים שהכפר מפורסם בהם:
פרושוטו (Prosciutto) הנקניק הזה שעשוי מבשר חזיר נחשב למשובח ביותר בכל מונטנגרו. הנקניק הוא 100% טבעי – משתמשים רק בשוקי חזיר, מלח, רוח ועשן – ללא שום תוספים. בחורף רוח ההרים היבשה מייבשת את הבשר באופן טבעי, בעוד שעשן עדין מעץ אשור בוער מוסיף עומק מבלי להשתלט על הטעם. הפרושוטו נתלה בתא יישון במשך שנה, וכתוצאה מכך מקבל צבע אדום עמוק, מרקם מוצק וטעם עשיר, מעט מעושן ומאוזן בצורה מושלמת, לעולם לא מלוח יתר על המידה.
גבינת נייגושי – מיוצרת באופן מסורתי מחלב פרה או מתערובת של חלב פרה וחלב כבשים, בהתאם לעונה. היא בדרך כלל חצי קשה, צהובה חיוורת, ומיושנת במרתפי אבן קרירים. הטעם מלא, קרמי ומעט חד, ומשקף את שדות המרעה ההרריים שבהם בעלי החיים רועים. אחת המנות המקומיות האהובות ביותר היא גבינה המשומרת בשמן זית, לפעמים עם עשבי תיבול, מה שמעצים את טעמה ושומר על טריותה במשך חודשים.
מוצרים נוספים שאפשר לטעום או לרכוש – דבש, יין, ריבות.
איך מגישים? פרושוטו וגבינה מוגשים בדרך כלל יחד כצלחת בסגנון מזטים, מלווים בלחם ביתי וכוס יין מקומי או ראקיה (ליקר פירות בסגנון בלקני).
הפארק הלאומי הר לובצ'ן
הפארק הנהדר הזה משתרע על פני שטח של 62 קמ”ר, ומפורסם בשבילי הליכה בטבע אותם לא נשלב בסיור זה. אנו נסתפק בנסיעה ברכב בתוך שטח הפארק כדי שתוכלו להנות מהנוף. ניסע עם הרכב עד לפסגת הר לובצ’ן שגובהו 1,749 מטרים מעל פני הים.
על פי המסורת המקומית מקור השם מונטנגרו בביטוי הוונציאני “Monte Negro”, שפירושו “הר שחור”. מלחים וסוחרים ונציאנים השתמשו בשם זה בימי הביניים כדי לתאר את המדרונות הכהים והמכוסים ביערות של הר לובצן כפי שנראים מהים האדריאטי.
בשפה הסלאבית המקומית, מונטנגרו נקראה “Crna Gora” שפירושו גם “הר שחור”. שם זה מופיע ברשומות מימי הביניים מהמאה ה-13 ומתייחס לאותו נוף מרשים של יערות אורנים צפופים והרים סלעיים שחורים המתנשאים בחדות מהחוף.
מדרגות לגן העדן
מפסגת הר לובצ’ן מונטנגרו נפרשת לנגד עיניכם כמו מפה חיה: פסגותיו המשוננות של לובצ’ן, הכחול העמוק של הים האדריאטי במרחק, העמקים הירוקים וההרים המתגלגלים אל האופק. ביום בהיר הנוף משתרע עד לקרואטיה, בוסניה, אלבניה ואפילו איטליה מעבר לים. זוהי נקודת התצפית הכי יפה ומפורסמת של מונטנגרו. בעמידה כאן מעל העננים, אתם מבינים מדוע בחר פטר השני את המקום הזה לאתר ההנצחה שלו. מקום שבו השמיים מרגישים קרובים מספיק כדי לגעת בהם. מקום שבו יופייה של מונטנגרו נפרש לכל עבר.
אך כדי להגיע לשם עליכם לעמוד באתגר לא פשוט – 461 מדרגות. אל דאגה, גם מי שאינו יכול לטפס עד הפסגה יוכל להנות מהנוף הנשקף מחניון הרכבים.
בפסגת ההר ניתן לבקר במאוזוליאום של פטר השני, אחד המלכים הנערצים של מונטנגרו. דמי הכניסה לאתר הם 5 יורו לאדם.
המאוזוליאום של פטר השני
פטר השני פטרוביץ’-נייגוש (1813-1851) היה נסיך-בישוף סרבי של מונטנגרו, אשר שלט במונטנגרו בין השנים 1830 ל-1851 ומכונה בדרך כלל נייגושי, על שם הכפר שבו נולד. פטר השני ידוע כשליט נאור, לוחם נועז, וגם כמשורר. כתביו נחשבים בין היצירות החשובות ביותר בספרות הסרבית והמונטנגרית.
הוא נפטר בשנת 1851 בגיל 37 בלבד בצטינייה. שרידיו נטמנו במאוזוליאום מרשים בראש הר לובצ’ן, אחד המונומנטים הלאומיים המתויירים ביותר במונטנגרו. הכניסה לאתר היא בתשלום.
מה רואים בתוך המאוזוליאום?
הכניסה לתוך המאוזוליאום היא דרך מנהרה החצובה בסלע, היוצרת תחושה של מעבר מהעולם החיצון אל תוך חדר קדוש.
האולם הראשי הוא צנוע אך עוצמתי, במרכזו פסל גרניט מסיבי במשקל 28 טון של פטר השני פטרוביץ’-נייגוש שנוצר על ידי הפסל הקרואטי איוון משטרוביץ’.
הקריפטה שוכנת מתחת לחדר הראשי, אליה ניתן להגיע בירידה עמוקה יותר אל תוך ההר. כאן, בחדר עגול עם תקרת פסיפס מוזהבת שוכן קברו האמיתי של פטר השני – סרקופג פשוט משיש שחור. התקרה המוזהבת מכוסה בדוגמאות מורכבות, ויוצרת אווירה ביזנטית, ההופכת את החלל למשהו דמוי קפלה.
וידאו: רכבת אלפינית (4:56 דק’)
רכבת אלפינית
בדרך למאוזוליאום אתם מוזמנים לעצור בתחנת הרכבת האלפינית של לובצ’ן. האטרקציה הזאת מיועדת לאנשים בכל הגילאים, ומומלצת למשפחות עם ילדים. ילדים מגיל 3 מוזמנים לעלות לרכבת כל עוד הם בליווי מבוגר. האטרקציה, המצוידת בטכנולוגיית בטיחות חדישה, עומדת בתקני הבטיחות האירופיים הגבוהים ביותר, ומאפשרת לכם להירגע וליהנות לחלוטין מההרפתקה.
- מחיר כרטיס ליחיד: €8
- אורך המסילה: 1056 מטרים
- זמן הנסיעה הממוצע: 3-5 דקות
- גיל מינימלי: 8 (3-7 יכולים לעות עם ליווי מבוגר)
- גובה מינימלי: 135 ס”מ
Blue palace by MrSco via Wikimedia Commons , licensed under CC BY-SA 2.0
צטינייה: רקע היסטורי
צטינייה (כפי שמבטאים במונטנגרית TSET-in-yeh) היא עיר קטנה בת 15 אלף תושבים השוכנת בעמק למרגלות הר לובצ’ן. כיום חשיבתה של עיר זאת היא בעיקר כיעד תיירות מוביל של מונטנגרו, אך במשך 450 שנה, החל מהמאה ה-15 ועד 1946 הייתה עיר הבירה של מונטנגרו ובה ישבו מלכים, בישופים ומוסדות השלטון. החל משנת 1946 עיר הבירה היא פודגוריקה (Podgorica), העיר הגדולה ביותר במונטנגרו עם אוכלוסיה של 180 אלף תושבים.
סיור רגלי בצטינייה
צטינייה היא עיר קטנה ועתיקה המתאימה מאד לסיור רגלי. אין כאן גורדי שחקים, אין כאן תנועה סואנת ורעש מחריש אוזניים. העיר הזאת קפואה בזמן, הביקור כאן הוא כמו חזרה אל תקופה קדומה בהיסטוריה. מקום בו ארמונות מלכותיים, מנזרים ומבני שגרירויות מאימפריות רחוקות ניצבים כתף אל כתף לאורך רחובות שלוים המוקפים בעצים. המוזיאונים של העיר שומרים על שרידים יקרי ערך מההיסטוריה של מונטנגרו, בעוד שבתי הקפה השקטים והכיכרות המוצלות שלה מזמינים אתכם להאט ולספוג את האווירה.
על הביקור בצטינייה ניתן להתרשם בקטע הוידאו המצורף בתחתית העמוד.
אתרים מפורסמים בצטינייה
- מנזר צטיניה – הלב הרוחני של מונטנגרו שנוסד בשנת 1484. במהלך ההיסטוריה המנזר נחרב פעמיים ע”י העותומנים במהלך מסעות כיבוש. המבנה הנוכחי הוא משנת 1724 ומכיל אוצרות יוצאי דופן בעלי חשיבות דתית והיסטורית.
- ארמון המלך ניקולה – כיום מוזיאון המציג את חיי המשפחה המלכותית בסוף המאה ה-19/תחילת המאה ה-20, עם ריהוט מקורי וחפצים אישיים.
- המוזיאון הלאומי של מונטנגרו – למעשה קומפלקס של מספר מוזיאונים, כולל מוזיאון ההיסטוריה, מוזיאון האמנות והמוזיאון האתנוגרפי.
- הארמון הכחול – מעונו לשעבר של יורש העצר דנילו, עם גימור כחול ייחודי.
- שגרירויות לשעבר – כשתטיילו בעיר, תבחינו בבניינים מרשימים ששיכנו בעבר שגרירויות זרות כאשר צטיניה הייתה הבירה.
ארוחת צהרים בצטינייה
צטיניה, כבירת המלוכה ההיסטורית של מונטנגרו, מציעה טעימה נפלאה של המטבח המונטנגרי המסורתי. הנה המאכלים המקומיים שכדאי לכם לנסות:
- Kačamak – זוהי מנת פתיחה פופולארית מאד במונטנגרו הדומה לפולנטה ומוגשת לפני המנה העיקרית. עשויה מקמח תירס, תפוחי אדמה וגבינה.
- כבש או עגל מתחת לסאק (sač) – בשר מבושל לאט עם תפוחי אדמה וירקות, מבושל באיטיות תחת פעמון מתכת או קרמי המכוסה בגחלים לוהטות. הבשר הופך רך וטעים להפליא. זוהי מנה לאירועים מיוחדים שתוכלו למצוא במסעדות מסורתיות.
- Teleća čorba – מתכון סרבי מסורתי של מרק עגל עשיר בטעמו. קורבה הוא מונח כללי למרקים הסמיכים הפופולריים במדינות הבלקן.
- Pasulj – תבשיל שעועית מסורתי, מבושל לעתים קרובות עם בשר מעושן.
- Priganice – קינוח העשוי מכדורי בצק קטנים מטוגנים, המוגשים עם דבש, סוכר או גבינה מקומית.
- קטעי וידאו לצפייה
וידאו: דרך הנחש (6:13 דק’)
וידאו: נייגושי (2:51 דק’)
וידאו: צטינייה (2:03 דק’)
